יושבת לבד בחדר,
האור כבה ורק
נר בודד מאיר
בקושי בעלטה.
חושבת על חיי
על מה יהיה ועל מה שהיה.
קצת מתחרטת, קצת בוכה,
מחפשת קרן-אור של תקווה,
אולי מילה של הבטחה.
רוצה עתיד שונה מעט
להיות אחרת במקצת
מביטה באור הנר
שמתנדנד ברוח הקלה
ומקווה, שאור התקווה
תהיה לי למוצא. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.