|
לחברי היקר דויד
חברה כעורה להחריד
אוהב אותה מאד - כאדם.
אך כיעורה-משתק לו ת'דם.
מה לעשות - עוץ לי עיצה,
איך מזה אמצא מוצא?
אל תסתכל בקנקן - אמרתי
אלא במה שיש בו - הוספתי.
כך שמע ידידי וכך נהג.
לאחר יומיים
אני שואל
נו?
והוא...
בקולך שמעתי חבר
וגלשתי לעולם אחר.
כביתי ת'אור ולא ראיתי קנקן,
שחררתי לשון מהלקקן.
ניגשתי משם למה שיש בו,
וכך נאמר - יעלה, ויבוא - בו.
מן-הון להון-ומכאן לכאן
שכחתי איך ניראה הקנקן.
ואז שינה ידידי ת'פתגם
ומי אני כי אמצא כאן פגם?
בחושך - לא תראה ת'קנקן ואיבו
תכייפו בשניים ממה שנכנס בו.
והם
חיים באושר
עד היום הזה
הלוואי על כולנו.
|
|
|
-אבאש'ך
ערומקו?
-לא...
-הא-הא, נפלת
בפח.
-איזה פח?
-נו, אבאש'ך
ערומקו? ואז אתה
עונה לא? ואז זה
כאילו יוצא
אבאש'ך ערום
כולו, כאילו?
-טו-הו-ב...
נניח...
-מה נניח?! נפלת
בפח, תפסיד
בכבוד.
-טוב, הפסדתי.
אז מה אני חייב
לך בתור
המפסיד?
-אתה חייב להגיד
מלא פעמים רצוף
ינתי פרזי.
פרופ' אפרוח
ורוד ופרופ'
אמנון ז'קונט
בעוד מפגש מוחות
מרתק. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.