פרח הלילך / בחוץ |
מחממים אותי בגלים כחולים
אני בחוץ, היום אני יוצאת לאסוף אבנים
ולשבור אותם.
מבטים ריקים או מבטים עצובים
ממלאים חללים בחלקיקים קבועים
אני לא רוצה, אני לא צריכה
שיהיו אתי.
אנשים באים, בסוף הולכים
חברים או שונאים, בסוף כולם הולכים
ואני בחוץ, ואני לבד
וזה לא עצוב, זה דווקא די נחמד.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|