רוני ששון / אביב |
ונסוג מיפעת האביב המפזז
המצחקק אדמה בזרועות ערגות
ופודה מרועה אכזר ונוגש
שפתי ירק ישרבב לעבר חמוקים
צמוקים תחוחים מברד וסגריר
רוך גופה ידגדג באלפי לשונות
ונישק בחמלה לבה המריר
אט זוחל בבקעות הרדומות
ומטופף אל כיפות ההרים
מטפס אל צמרות אילנות
ומדדה בין גבעות ותילים
הוא זורה יפעתו השוקקת
בשבילים חרוכי הסופות
מרנין את היקום השדוף
בפזמון החיים הלוהט
יסמיניו ובשמיו ישלח
מורדים סמוקי לחיים
הן חוזר ושב הוא ברננה
אל זו העלמה הנשכחת
-הבי נשתרע בזה היקום
ירק שדות לנו מרבד
ושמי תכול יכסונו
נפזז נדלג בעולם השובב
הו אפריון האביב הנישא
על כתפי שושנים אדומות
חון-נא הלבבות הרכים
איוושת תשוקתם תלווך...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|