הוא בא לביתי בשעת לילה קרירה
עטף את גופי כמוכה סערה
הביט בעיניי ואמר, "מצטער"
כל גוש שכאב בי, אבד, התפורר
ושוב באה אצבע חלפה בליטוף
ממצח עד אף, שפתיים וגוף
הביט בעיניי ואמר "תסלחי?
אתן את הכל אם יותר לא תלכי!"
הוצמד אל גופו שוב גופי הרועד
מבט מצטלב שוב תוהה, מתמודד
הביט בעיניי ואמר "לו ידעת...
אהבתי תמיד, גם ביום שעזבת"
הושיט את ידו אל לבי שהלם
ושוב התאחד זה הגוש, והושלם
הביט בעיניי כשואל, מפוחד
ושני הגופות נהפכו לאחד
חיבק את גופי בחיבוק המוכר
וטעם שפתיו כה מתוק, כסוכר...
לא אמת זה השיר, רק רציתי פתאום
לראות איך ארגיש, כשיבוא זה היום... אם יבוא... |