אריאלה דב / עד היום |
מתגעגעת לשפתיים שהידקו חזק שפתיי
שאמרו שאוהבות הן, לא אמרו מילה של תנאי
מתגעגעת לשפתיים, הנושקות הן עד היום
את שפתיה של אחרת, את שלי רק בחלום
ורוצה את השפתיים, ואת כל הגוף איתן
ורוצה את העיניים שהים חודר דרכן
ורוצה את הזרועות, אשר לחצו גופי חזק
לא אוכל להיות הרעם, אם איננו הברק
אז יושבת וחושבת מה אוכל כבר לעשות
כבר ניסיתי לדבר קצת, וכתבתי רגשות
ואתה שכל הזמן דוקר גופי כלהב חד
רק תרחק כשארצה לתפוס חזק שוב את היד
מתגעגעת לשפתיים, הנושקות באהבה
מדליקות את אורותיה, כשאורי שלי כבה...
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|