נכנסתי לך לראש.
היו לך פרפרים בראש, היית עם הראש בעננים. לא הבחנתי כי סובבתי
לך את הראש והתאהבת במוחי עד למעלה מהראש. טמנתי את הראש בחול.
לא תפסתי את הראש שלך. בתודעה שלי היה לך ראש כחול ותו לא (רק
בדיעבד הבנתי שהכל בראש שלי). הדעת נותנת כי היית קלת דעת. אך
את ערומה היית, ראש לשועלים. תכננת להגיע ללבי דרך הראש. ראשית
שאלת אם אני באותו ראש, הנדתי את ראשי והטיתי אותו לכיוונך.
שמרתי על ראש פתוח, לא הבנתי שאני נכנס עם ראש בריא למיטה
חולה. תפסת ראש. ביצעתי עמידת ראש. הרמתי, זקפתי והגדלתי ראש.
הייתה בינינו כימיה. בין גלי המוח שלנו עברו זרמים חשמליים. לא
נתתי לבי לרוח, נסחפתי ואיבדתי את הראש. בהינתן האות הרחבתי את
הדעת וחדרתי לך לראש. היינו בראש אחד, ראש טוב.
זיינתי לך את המוח וטחנתי לך את השכל. עשיתי לך חור בראש.
עיניי היו בראשי וראיתי שבחלומותייך הרטובים איני נמצא בראש
מעייניך. היה זה נשגב מבינתי. הסברתי לעצמי שנדפק לך השכל.
תמונות לא נעימות נתקעו לי בראש. נוצר קצר בתקשורת. עלה לי הדם
לראש. עלית לי על העצבים, התחלקת ונפלת על השכל (דרכת על קליפת
המוח). התנפח לי השכל וכאב לי הראש. בלבלת לי את המוח, ניתקת
את חוט המחשבה ופרמת את הקשר בינינו. ערכנו מלחמת מוחות, הלכתי
איתך ראש בראש ושברתי את הראש. גמרתי בדעתי כי הגענו לסוף
הדרך. לא היה לי ראש אלייך, לא הייתי עוד בראש שלך. יצאתי לך
מהראש.
ניקיתי את הראש (אשר היה מלוכלך). הייתי בראש אחר לגמרי, בראש
צלול ובהיר, ראש על הכתפיים. המשכתי עם הפנים קדימה. הלכתי אחר
הלב. עשיתי בשכל. אונה לך ואונה לך.
|
