לפעמים הבדידות משגעת אתכם. כאשר אתם מתבודדים לבד באמבטיה אתם
רוצים לפעמים לטבוע ולא לשוב. אני יודע, גם אני מכיר את התחושה
הזו, שאף אחד לא אוהב אותך.
למשל, הייתה לי פעם חברה טובה שקראו לה רותם שחשבה שאף אחד לא
אוהב אותה, רצתה לפעמים לשקוע בחול טובעני וחשבה אפילו שהמשפחה
שלה רצתה להיפטר ממנה.
מדי פעם היו לה הזיות שהיא פחדה מהן ולא רצתה לספר לאף אחד. עד
שיום אחד היא באה אליי וסיפרה לי שהיא רואה בחלומות שלה פרפרים
באפלה שמנסים לשגע אותה. אלה לא היו פרפרים רגילים ויפים כמו
שרואים במציאות, אלא פרפרים אפורים בלי הבעה, חלולים, גדולים
ומאיימים. לא ידעתי מה לעשות עד שיום אחד זה קרה.
היא נכנסה לבית-משוגעים משותקת מפחד לחלוטין. רצתי לחדר שבו
טופלה. בהתחלה לא הכרתי אותה. כשהיא חשה בי היא התעוררה בבהלה
והתחילה להזהיר אותי מפני... מפני משהו לא ברור.
כאשר שאלתי אותה אם זה קשור לפרפרים שרדפו אותה בהזיותייה היא
התחילה לרעוד ודם נזל לה מהאף. כאשר הבנתי סוף סוף מה שניסתה
להגיד לי היה מאוחר מדי, היא מתה. היא ניסתה להגיד שכאשר
הפרפרים רודפים אחריך יש לך יומיים להציל את עצמך בשתי
אפשרויות: או שתתאבד או שתספר את הסיפור על הפרפרים למישהו אחר
עד שיתחיל לחלום על הפרפרים באפלה.