בין חדרי הבית אני שוב נאבדת
בין אנשי הבית אני שוב מתבודדת
מחפשת אותי, אבל לא מוצאת
לא יודעת בעצם ממה מתחבאת
גוש של עצב תקוע בין הריאות לגרון
גוש של עצב גורם לחירשות ועיוורון
התסכול שמחוסר הפך משתק
הקול הפנימי כבר הפך לשותק
ריקנות עמוקה חותכת בי קרעים
תחושת מועקה שמתוך הבפנים
ואין לי הסבר משכנע מספיק
שיאמר מה קרה לי ואיך להפסיק
את זרם הפחד שפרץ בי כל סכר
את עוצמת הכאב ואת גודל השבר...
אך כשהשמש תפציע אולי אצליח לנער
את אותה ריקנות שבתוכי כמו מבער
ואולי חיוך מפוייס יצליח למחוק,
יהפוך את העצב הזה למתוק... |
