|
מוקדש לסבא שלי ז"ל
יושבת על המצבה ודמעות בעיני
מושכת קלות באף ואני מבינה
שאני עדיין מתגעגעת
ושמחה שיש לי זכרונות טובים ממך
סבא, היית ונשארת מיוחד, ושקט בנפשך כמו מים
אבל איננו יכולים לא לראות לא לשמוע
ורק לדמיין זאת
כי אתה בשמיים
פזמון:
ואני יודעת שאתה שם
מחייך לכולם
מנופף בכנפיים
מאושר ובכלל לא עצוב
אז כנראה שיש חיים אחרי
ואתה תחכה לנו שם
בסבלנות עם חיוך רחב
עם אותה מקטרת ואותו שפם |
|
|
משום מה יש
תחושה שמחרימים
את שממית. אבל
כל מי שמחרים
שממיות ביתו
יהיה מלא
זבובונים
ויבחושים כחול
על שפת הים.
שממית מלכת
הרשת, על ספת
פרויד. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.