בדרך לאנשהו, לא זוכרת לאן
פתאום הרגשתי מחנק
אולי בגלל השירים, שירים של כאן
שהתיישבו לי כמו גוש ענק
בתוך הגרון ומשם לעיניים
(ההגה יציב שלא כמו שתי הידיים)
מחנק של זכרונות, מחנק של פחדים
מחנק שלא הראה סימנים מעידים

בדרך לאנשהו, לא זוכרת לאן
פתאום היה לי חבל על הרבה
אולי בגלל המקום, שאיננו כאן
טעם מר התיישב לי בפה
טעם של חוסר, טעם של סתם
טעם כאב שלא תם
הרדיו מנגן שלא כמו הלב
רוצה שיפסיק, אבל הוא מסרב

בדרך לאנשהו, עד לאן שהגעתי
פתאום הבטחתי לעצמי לשנות
אך מאותה נסיעה ומכל מה שחשבתי
לא זוכרת יותר מתמונות
תמונות לא יפות ולא מחמיאות
לא שלי ולא של הנוף
מקווה שמטרתן לא היתה להראות
שזו תחילתו של הסוף...