לשווא
תן לי הזדמנות לתת לך מעט שמחה
לחבק אותך ביום, להיות האור בחשכה
לספר לך על אושר, גם אם לא היה קיים
ולחוש בזה השבר, מתאחה ונעלם.
לאחוז בשתי ידייך, להרגיש את הקרבה
ולומר "אני אוהבת", אך שונאת ת'אהבה
לנשק אותך בלי הרף, לעטוף גופך כדוב
לא יגיע זה הרגע... אך נשמע כל כך קרוב
ולשתוק איתך בחושך, להרגיש את האיחוד
ולדעת שבבוקר כל אחד יהיה לחוד
אך לומר "אני אוהבת",- מרגישה כך באמת
רק תיתן לי הזדמנות! כל דבר אוכל לתת
והנה עברו יומיים, ובעצם חודשים
ועדיין לא הראית שום סימן שעוד חוזרים
אך יושבת... מחכה...ומחכה...מאמינה...
שיום אחד אתה תגיד שלא לשווא ההמתנה. |
