|
(השיר הזה מיועד לאישה הבאה שאוהב)
איפה שאני מקריא לך את השיר הזה
הניחי יד על רגלי
כי אני מתרגש
אני רוצה בך
שתדרכי על המקק הגדול
שמתרוצץ על הרצפה
המלוכלכת שבתוכי
תניחי ראשי בחזרה על כנו
ותפני את המאפרה הגדושה
לבדלים קטנים שאותיר
הרי את תגדעי את העצים
החרבים המצמחים בי פרא
ותסיקי בשבביהם תנורים של נחמה
הפוכה כמו עטלף
לא מעניין אותך שאני נוסע
ובתמורה מקדיש שיר
לכל שיערה בערוותך
קוביית הקרח שלי
גוויה יפה
צפה בנהרות שבעורקי
אחרי שאבגוד בך בפעם הראשונה והשנייה
תחייכי לי עייפותו
של זה שנואש מהשרצים
הרצים בדירתו ומטפסים בשרווליו
מה את לא מחלידה במים
ולא נאכלת באש
היא לא עושה עלייך רושם?
הנה התמונה שלה
וכל הצרחות שקברתי
ברמץ אובדנה
את שוכבת איתי עכשיו?
לשה אותי בכל סדיני ההיסטוריה
הפרויפתחית
פה אנחנו מתקלפים כבצלים
מאושרים
שנינו נתאבל
לבד
כאשר התינוק שלנו ימות
ותלעגי לג'ז השחוק
ולבקבוקים המרוקנים
אנתץ על ראשך
זה (בכלל) לא כל כך מרשים
ואין בזה עניין לקהל הקוראים
היום הוא 22/6/01
השעה 3:40
|
|
אני הכי אוהב
להכנס מאחור...
עז רדוד הפך את
'הדף האחורי'
לדף הבית שלו
|
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.