דור פינקי / שלוש לפנות בוקר |
שלוש לפנות בוקר ,אני עדיין מחכה בשדרת האלונים
מתחיל לחשוב לעצמי שלא תרצי לבוא
הרי את זאת שאמרת לי עד כמה את רוצה לבוא איתי,
להרגיש אותי ואני הבטחתי לחכות .
נותן לך את הזמן שלך ונופל לאחור
מביט בשעון שמחוגיו רודפים אחריי,
מנסים לבוא אלי בחלומותיי
להכות בראשי ולהעיר אותי למציאות.
מחלל ריק מעצבות מחשבותיי את פנייך
נזכר עד כמה אני רוצה אלייך,
מביט בשעון ונדמה כאילו חלפה לה שעה
אבל המחוגים עצרו ואני עדיין שם,
אותו מקום, אותה שעה, מחכה רק לך.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|