כשאת מתפשטת אני מתלבש,
קבענו בשבע, הגעת כבר בשש,
ונתת לי סיבה, לחיות בתקווה של כאב.

ואת לא גומרת כשזה לא גמור,
ושוב לי אומרת שכלום לא סגור,
ונותנת סיבה, לחיות בתקווה של כאב.

רגשות עפים באויר.
אם רק יכלת את הגלגל להחזיר,
ולגרום לי לחשוב, ואותך לאהוב לתמיד.
הכאב אותך לי מזכיר.
ושום גלגל לא יוכל להחזיר,
לאחור את הזמן, ואותך אוהב לתמיד.

ואת שוב שוכבת עם כל העולם,
מזיינת ת'שכל שכלום לא מושלם,
את בכלל לא מושלמת, אם יש בכלל שלמות.

והוא שוב מבטיח עליך לשמור.
תרדי כבר על ארבע, ותני לו לגמור,
את הסיפור הזה ולבד, ורק אז נמות.

רגשות עפים באויר.
אם רק יכלת את הגלגל להחזיר,
ולגרום לי לחשוב, ואותך לאהוב לתמיד.
הכאב אותך לי מזכיר.
ושום גלגל לא יוכל להחזיר,
לאחור את הזמן, ואותך אוהב לתמיד.

ואת לא נותנת לזה להמשיך,
את יודעת לגנוח, וכמו שצריך,
ונותנת סיבה, לחיות בתקווה של כאב.

ואת לא זוכרת שהוא לא אהב,
כשבילנו ביחד, שכבת על הגב,
ונתת לי סיבה, לחיות בתקווה של כאב.