New Stage - Go To Main Page


למה קורה שאתה חושב שהכל משתנה ואז בבת אחת זה מתפוצץ לך ישר
בפנים? נמאס מכל התקריות שקורות לי בחיים.
פשוט זה לא נגמר, אולי מישהו יכול לעזור לי להבין למה אדם
שמנסה
כמה שיותר להיות בסדר נדפק בסופו של דבר?

אני חושבת שהכל נעשה כדי שאותו אדם יבין משהו מהחיים שלו.
אבל מה? לעזאזל מה אנשים רוצים מהחיים שלי?
אני מחפשת יעוד מפגר בחיים המסריחים שקיבלתי במתנה מההורים,
אבל לא מוצאת כלום. הם חלולים כמו האנשים שמסביב שמנסים כל
הזמן לדפוק אחד ת'שני. אני לא מבינה מה זה נותן להם, כי בסוף
הם עוד ידפקו את עצמם, צוחק מי שצוחק אחרון.

אני יודעת שאני זאת שאסתכל מהצד בזמן שהם מזדיינים בפינה,
מוציאים אנחות וגומרים בתוך עצמם. אין במקום הארור הזה פיסת
אדמה שקטה שבה אני יכולה להניח את גופי הכואב ממכות, עלבונות
ועצבים שמקבלים מן החברה הדפוקה שנמצאת בסביבה. אני מקווה שיום
יבוא, שיהיה ממש בקרוב שהעולם יחרב ואני אשב בצד אסתכל ואצחק
על כולם.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 23/2/04 0:26
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מיכל וילני

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה