אדיפוס אדיפוס,
העולם במה ואתה שחקן כושל.
המסך יורד והקידה לא הושלמה,
השחקנים מבולבלים על הבמה הקרה,
והקהל לא יודע שצפה בהצגת חייו.
הבמאי מסתכל מהצד באדישות,
בטח יקבל אוסקר על הצגה מעולה.
למרות שיש ביקורת שתקטול,
ולמרות שיש מעריצים שלא יעזבו.


אדיפוס אדיפוס,
העולם במה ואתה רוצה לפרוש,
מחפש מדרגות יציאה או שלט מואר,
ומוצא את אחורי הקלעים, שרק אתה מכיר.
הקהל בטוח בגדולתך,
והבמאי מסתכל מהצד.
הוא בטח יקבל אוסקר על הפקה מעולה.


אדיפוס אדיפוס,
העולם במה ואתה בכלל לא שחקן.
המסך עולה ואתה לא מכיר את התסריט.
צריך לאלתר מהראש עולם שלם,
מחכה לחזור לסוד שרק אתה מכיר,
אל מאחורי הקלעים הפרטיים שלך.
והבמאי מסתכל בך מתפתל מהצד.
הוא בטח יזכה באוסקר על תסריט מדהים.


אדיפוס אדיפוס,
העולם כולו במה ואתה רק ניצב.
עומד ברקע מרוצה מהתפקיד החדש,
רואה את הבמאי מסתכל מהצד ומחייך.
ואתה,
אתה בטח תקבל אוסקר על תפקיד חייך.

הניקוד ממש הציק לי בקטע הזה, אבל העדפתי להשאיר אותו ככה
מאשר להוריד אותו בכלל.. אבל מי שרוצה לנקד במוחו בצורה אחרת,
מוזמן..
-א.א.