ישנה מסילה הסובבת עולם
הבנויה בצורה משונה
ועליה קטר, מיושן, מפוחם
ששנים, מחפש נחלה
ארוכה המסילה שעליה דוהר
הקטר בן אלפיים שנה
ונהג מתחלף, בכל דור שעובר
ואין אור ואין תחנה.
כל דור בזמנו ואתו התקווה
להגיע למקום מבטחים
ונופלים המתים לפני המסילה
לשמש אדנים, לפסים
צעירים וזקנים, בנים ובנות
שוכבים בשורה ארוכה
מאדם הראשון, ששמע הבטחות
ומתי ההיסטוריה, כולה.
אלפיים שנה ומאופק רחוק
אור מתוך חשכה
ונוסעים ממשיכים שיניים לחרוק
להיות אדני המסילה
לוחמי מחתרות וצבא ופלמ"ח
מנדבים נשמתם לפסים
מעטים מול רבים חמושים באקדח
לבנות תחנה מנסים.
אדני מסילת הדמים, דוממים
אין קול ואין לחישה
כמעט בקצה מסילה, מקימים
רציף ועליו מדינה
ונהג הקטר, פורק קורבנות
נפגעי טרור ואימה
אולי, אדנים אחרונים להיות
לתחנה סופית, אחרונה.
ואני הספקן, שכותב על הדם
ממשיך לחפש רכבות
הדואות על כנפי הדמיון, בעולם
ללא אדנים ומסילות
שנהג הקטר, לא יהיה שרלטן
שמוכר סיפורי אגדות
וכל התקדמות, מהלך מתוכנן
ולא מסילה על גוויות...
יוני 2001 ????? |