|
שמש דצמבר קרירה,
מראת השמים שקופה,
הרים כחלחלים מרחוק,
שלג אוהב את העשב ללוק.
מחוברים ברצועה דקה
של חיבה. צועדים בשתיקה.
החמה עדינה, והדרך חומה,
חמים שלג.
עולמו מחדש בכל בוקר
כה מעט מבקש
וביושר
חיוך תמורת לקיקה
ומבט שכולו אהבה. |
|
|
הוא לא יודע
לנגן, הוא לא
יודע גם לכתוב
ובעיניו זה לא
הוגן, והוא חושב
שזה לא טוב
הוא לא יודע
לרקד, או לדלג
על שלוליות
הוא לא יודע
לנקד ולא לסחוב
בעליות
הוא לא כותב על
שולחנות ולא
חותך בסיבובים
לא מתעסק עם
אלמנות ולא יורה
בארנבים
אדם מאוד מאוד
פשוט, שלא זקוק
לשום כפיל
תמיד נוהג
ברגישות, ורק
חבל שנקרופיל
זוזו לסטרי ושכן |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.