נכנסתי לאמבטיה.
על המדפים המתקלפים היו צנצנות קרמים- עשרות.
כולם בקופסאות גדולות ומבריקות. מנצנצות באור החיוור של
האמבטיה המקלפת שלנו.
פעם חשבתי שאימא שלי אוספת אותם לבניית איזשהו פסל סביבתי ,
אבל היא רק רצתה להעלים קמטים
"ושקיות שחורות מתחת לעיניים, תוצאות מובטחות תוך 30
יום"-קראתי על הקופסא.
אני אף פעם לא שמתי קרמים, זה תמיד נראה לי קצת טיפשי.
שאני חושבת על זה גם איפור לא שמתי אף פעם, למרות שחברה שלי
אמרה שאני נראית "יבשה".
לא ממש ידעתי מה זה , אבל הבנתי שזה רע לפי איך שהפנים שלה
נראו שהיא אמרה את זה.
לא רציתי למרוח את הקרם המסריח הזה,
אבל הם מבטיחים ש"לא תכירי את פנייך"
ואני, אני לא רוצה להכיר את פני.
אז מרחתי את כל הקופסא על הפנים בתנועות מעגליות כמו שהם
אומרים וחיכיתי.
שחזרתי למראה, הפנים שלי נעלמו, בהתחלה נורא נבהלתי, אבל גם
שמחתי כי סופסוף מישהו שלא משקר בפרסום.
ואז חשבתי שזה רעיון מצוין להעלים דברים, סך הכל יש המון דברים
שבאמת הייתי רוצה להעלים.
אז קניתי כמה קופסאות מהקרמים האלו, שהריחו ממש נורא, והתחלתי
למרוח.
מרחתי על חברים לשעבר, ועל מורות שהתעללו בי, מרחתי על העוני
ועל מלחמות ועל ארה"ב (אף פעם לא אהבתי אותם במיוחד)
בחדשות דיברו בהיסטריה ואמרו שיש איזו מטורפת שמוחקת הכל, או
ככה הם לפחות הם אמרו, לפני שמחקתי גם אותם.
כולם חשבו שזה איזה נשק ביולוגי חדשני, ואפילו המציאו לזה שם
"המעלים" , אהבתי את זה כי זה נשמע לי מספיק דרמטי, ולי קראו
"המעלימה".
המשכתי להעלים דברים בקצב מטורף, מסתבר שיש המון חרא בעולם
הזה, הרבה יותר מידי.
ושסיימתי למרוח כמעט על הכל, הרגשתי לאות כזו, קטרזיס מופלא
עובר לי בכל החוליות, הייתי רגועה, מאושרת.
אחרי הכל לא היו פלאפונים שיטרידו אותי, אנשים מעצבנים, חדשות,
פיגועים, חברים לשעבר, מלחמה, עוני וכמובן-ארה"ב.
נשארה לי  רק עוד קופסא אחת, אחרונה, וידעתי שבה, בה אני
צריכה לעשות שימוש חשוב במיוחד.
אז את הקופסא הזו מרחתי על הקמטים של אימא , כי גם לה מגיע
קצת.