דניאלה גרוסמן / זכוכית |
בקבוקים שבורים על ריצפה קשה.
שש, שבע, שמונה, תשע,
בנות אנוסות בחיקו של הפשע.
כמו סיגריה מרה שדועכת
כמו עלה מתיימר בשלכת
נפלת אתה לתוך העולם
חתוך, מדמם וקשוח מולם.
יכולת ליבחור בדרך שלי
יכולת להיות קשוח מולי
אבל לא:
דם, זכוכית, וכפות ידיים
בצבעים של ירוק חולני, של שמיים
ציירו לי סיוט במכחול של שטן
מאייתים לי שוב את המושג "עבריין"
שוברים בקבוקים על קירות
מנפצים אשליות מרירות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|