דיקלה ישר / מציאות הזויה |
עכשיו אני לגמרי לבד,
אני שוקעת בדמעות.
ואתה לא כאן לידי,
אבודה בין השעות הארוכות,
עכשיו אני מטפסת על הקיר,
בוהה באויר,
מחפשת אחר המילים,
אחר הזכרונות הישנים.
עכשיו אני מבינה זה לא משחק ילדים,
אלא משחק של החיים.
ועד שהבנתי את הכללים,
איבדתי את התפקיד הראשי.
ועכשיו שאני שיכורה מהזיות,
אבודה בין אשליות,
יודעת אני שאני לגמרי לבדי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|