חזרתי אלייך לכתוב
שוב לנשום את בושמך הקסום,
ולו מנייר;
מנשימות מלוא חזה
מתמלאים בך ימיי
ואני גדל מיום ליום
עם שורשים באדמה שעיבדנו יחדיו,
לגדל בה חיים;
ואור שלך שנוטף, מלטף ממלא
גורם לי לצמוח, מוציא עוד עלים
לאויר רווי בשמך.
מקטורת פרח יחיד
עולה עשן אש קדושה.
את שבה וזורמת
בעורקים לא לך.
חדרים שלכל סגורים
בדמי מפתח מוחזקים
ובידך המפתח - לא יושכרו
ובעוד שנים ייזכרו
בתמונות, באלבומים,
בשערות שנגדעו ובספרים שנסגרו יחד.
בעליות, בחדרים
שכעת ריקים הם.
שנים.
כמה ימים יש בכל אחת?
ומספר הלילות? דומה למספר הימים? |
