אתה מצית סיגריה.
ואני חושבת על כל האנשים שמתו בשנים האחרונות מסיגריות. מאות?
אלפים? אולי מיליונים. אנשים שמעשנים קופסה ביום או אפילו
שתיים. אפילו שלוש. חבר'ה צעירים שחטפו סרטן אכזרי ואושפזו
בבתי חולים וגוועו אט אט או אנשים מבוגרים, אבות לילדים שמתו
והותירו יתומים בתהום האובדן. אכן, אנשים רבים מתו מסיגריות.
אתה עומד על הכביש, בקצהו.
מכוניות רבות עוברות כעת בדהרה. מתכון בטוח לתאונת דרכים
מחרידה. ואני חושבת על כל האנשים שמתו בשנים האחרונות בתאונות
דרכים. מאות? אלפים? אולי מיליונים. אנשים שיצאו מביתם, יום
בהיר אחד ודיממו למוות על אספלט שחור עד שהגיע האמבולנס. גברים
ונשים. ילדים וילדות. כאלה שהיו להם חיים יפים או כאלה שלא היה
להם אומץ להתאבד.
אכן, אנשים רבים מתו בתאונות דרכים.
אתה לוגם באריכות מבקבוק הבירה שלך.
ואני חושבת על כל האנשים שמתו בשנים האחרונות מנזקי אלכוהול.
מאות? אלפים? אולי מיליונים. אנשים שהתמכרו לטיפה המרה ושתו עד
אובדן הכרה. נערים בסוף גיל ההתבגרות שלקחו את האוטו של אימא,
הורידו כמה משקאות בפאב אפלולי ודחוס וגמרו את הערב בתאונת
דרכים מזוויעה (ראו אייטם קודם) ותמונה קטנה בעמוד השלישי של
העיתון.
אכן, אנשים רבים מתו מאלכוהול.
אתה לובש חולצה קצרה. נובמבר.
ואני חושבת על כל האנשים שמתו בשנים האחרונות מקור. מאות?
אלפים? אולי מיליונים. ילדים רכים במדינות לא מפותחות חסרי
מלבוש, רועדים, כמהים למעיל חם, להגנה. הומלסים חסרי קורת גג,
בגשם ורוח מקפיאת עצמות, כאלה שאפילו לא זכו לתמונה בעיתון
שתספר על מותם. בני אדם שוליים. אנשים שהמילה "חורף" מעוררת
בהם חלחלה, פחד וסיוטים.
אכן, אנשים רבים מתו מקור.
אתה מכחכח בגרונך ואומר לי שאינך אוהב אותי יותר.
ומזה אף אחד לא מת.
רק מרגישים חרא.