השמיים זועמים מעלי
רעם וברקים ברקיע ללא די
חושב אני עליך ושואל למה
ככה סתם ללא סיבה עכשיו אתה באדמה
לבי הבוכה שואג ומתנפץ
אתה תמיד היית חסון כמו עץ
עלי לא זעמת בשום מצב
ועתה מול החיים בלי עצתך אני ניצב
כמה שהעולם בלעדיך שומם ועצוב
למה צריך אני לחיות עם המחשבה שלא תשוב. | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.