|
אמרת כי תבוא לביתי
שולחן ערכתי לכבודך
נרות פרחים ויין הבאתי
והתיפיתי לקראתך
לאיטן זחלו הדקות
והשעות ארוכות ארוכות
כי תבוא אמרת לביתי
ואני עדיין מחכה
דמיתי לשמוע צעדיך
לשמוע קולך דמיתי
לחוש את ידיך ושפתיי נוגעות
בשפתיך, ואתה לא היית
אמרת כי תבוא לביתי
ושולחני ערוך לקראתך
נרות פרחים ויין הבאתי
ואני עדיין מחכה
אך לא שמעתי צעדיך
קולך לא שמעתי
לא חשתי את ידיך
ושפתיך לא נשקתי
יין מזגתי לכוסי
ועד בוקר חכיתי
אך אתה
לא היית |
|
"חרגול, יותר
טוב שתשתוק"
יותר טוב למי?
האם לאנשי המעמד
התחתון
המתפרנסים
ממיחזור
סלוגנים? האם
ל15 אחיי
החרגולונים
המצפים שאביא
להם סלוגן
לארוחת הערב?
האם לזה שמאשר
את הסלוגנים
המאמן את שריריי
אצבעותיו בפסילת
סלוגניי? אין
אמיתות מוחלטות,
אבל יש מחלטות
אמותות.
ודרך חגב, חרגול
זה יותר בינוני. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.