חי ונושם בצדי התלם
חי נושם וממשיך ללכת
הדרך ארוכה הדרך שוב יורדת
וממשיכה עמוק אל מסדרונות הערפל
ערפל לבי הקטן והפוחד
השוכב לישון בלילה האורב
ועובר עוד יום ועובר עוד לילה
וכל דקה העוברת הדרך ממשיכה
ממשיכה ללכת אל מסדרונות לבי
כמו מסדרונות לעיר העתיקה

פזמון:
המסדרונות האפלים
המסדרונות החשוכים
המסדרונות בהם מפחד אני לעבור
המסדרונות בהם נעלמת כל טיפת אור
המסדרונות בהם אין נפש חייה
המסדרונות בהם נפשי נעלמה
מסדרונות לבי חשוכים וקפואים
שם נפשי שוכבת וגם הגעגועים...

כאשר בא המלאך והראה לי את האור
למסדרונות לבי חזר מאור
אור מבריק אור טהור
שנכנס עמוק אל תוך השחור
רק לחדר אחד לא נכנס
חדר עמוק חדר סגור
חדר ששם לבי הנצור
מקום ששם שוכב לבי
מקום שבו רק את אהובתי
תוכלי להביא ת'אור ולהיות שוב שלי

פזמון