סולמות יעקב
על אבני חצץ,
מתוחים כקורי עכביש
לאופק.
כבשים כמלאכים
על מרכבות דיזל
בדרכם לשער השמיים,
מעליו מתנוססת כתובת ברזל
ובבסיסו מעשנת ארובה.
ובהקיץ בני יעקב הנותרים
מביעותי הליל,
לא ימצאו מקום
להניח בו
אבן-מצבה.

ולא ידעו קרוא שם למקום ההוא ואולם אושוויץ שם העיר לראשונה.

"מה נורא המקום הזה אין זה כי אם בית אלוקים וזה שער השמיים.
וישכם יעקב בבוקר ויקח את-האבן אשר שם מראשותיו וישם אותה מצבה
ויצוק שמן על ראשה. ויקרא את-שם-המקום ההוא בית אל ואולם לוז
שם העיר לראשונה."
                                                       
(בראשית, כ"ח,   י ז'-יט')