שרי גמליאל / דמעות |
היום חולפת לה בדיוק שנה
שנה בלעדיך
שנה זה הרבה אתה יודע?
ועכשיו אני כואבת את הכל מחדש
העצב, הבדידות, הכעס...
דמעות שלא הספיקו להתייבש חוזרות להציף
קשה לכתוב דמעות
קשה לחשוב עליך
ולחוות כל פעם מחדש את כאב ההבנה שאתה כבר לא חוזר...
קשה היה לקום בבוקר שלמחרת
ולראות שהכל נשאר כמו שהוא... שום דבר לא השתנה
אבל לדעת בבירור שמישהו חשוב חסר...
אתה!
אוהבת את החיים שהביאו אותך אלי
שונאת את החיים שלקחו אותך ממני...
מוקדש לחבר הכי טוב שלי שכבר לא יחזור.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|