|
ביום מותי השני
אלבש חליפה לבנה ובה ורד
ובידי אסוכך על פני
עבים יעצרו בשמים ושמש
תחמוד את כפות רגלייך.
ביום מותי השני
ינטעו שתילי שקדיה ולימון
ימולמלו ברכות דמעות
עד רוח כאבק תישאם
ממני והלאה
11/10/98 |
|
|
המאסטר שלי הלך
לטאטויין וכל מה
שקיבלתי זו
החולצה הדפוקה
הזו וילד שלא
יכול לשחק.
אחד לאחר צפייה
ארוכה ומייגעת
במלחמת בכוכבים:
אימת הפאנטום. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.