26.1.04
מעודי עוד לא חשקתי בנשימת אוויר
מלא צבעים
כמו שתוכי חושק כעת.
ותיכף
הכל מסתיים
הברמן מוזג כוסית ובפנים זועק
הפסק
אך הוא ממשיך
וזה תוסס
בועות קופצות כמו חיוכי
הלא טבעי
ואני
אדם אחר לפתע
ריקודים קופצים בידיים משוחררות
ומחייך לכל כיוון ובוכה ומחייך
ובוכה
ומפלרטט ונוגע וחווה ועושה ובוכה
ומבקש רק אהבה
אהבה, אהבה
אהבה
אהבה
אהבה
מעט
בעצם הרבה.
הרבה יותר מידי אהבה אני מאחל לעצמי
אכן אני אדם טוב
לפחות לפי מסקנותיי
אז הפסיקו בכיותיי כי ידיי רפיות
על המילים אשר זורמות כמו משפתיים שרוצות רק גבעול אשר יחדור
ויפריח
מן פרח
כמו בשיר ההוא שכתבתי על אותן עונות
אשר פשטתי עם אותה הבחורה אשר אהבתי
אהבה
אהבה
אהבה!!!
אני רוצה אהבה!!!
זהו הדבר אשר חסר לי כרגע
ולא אתקן את אותן שגיאות הכתיב כתבתי כה מהר כל מה שבמוחי ולא
שלטתי על ידיי אשר רשמו מחשבותיי
שזרמו כמי נהר ומדיי פעם כך מחקתי
בצורה אוטומטית
כהילוכים של מכונית
אז תני לי רק להסיע את החצי השני והשונה אשר בוטה וקצת סוטה
כלפי
עד מתי אמשיך את זו היצירה
לעד?
או שמא רק עד עוד מיליון שנה
כי נראה כאילו לא אפסיק עד שאירדם
וזאת כך לא אתן להסתיים רק מתוך עיניים
כי המילים זורמות משפתיים אל ידיים
והאלכוהול אינו מפסיק להשפיע, כה פגיע כה מרגיע כה משפיע על
אותן המחשבות שלא נותנות
מנוח אין לי כוח
לסיים בעוד מילים חסרות משמעות אסיים שיר זה בכמות גדולה של
חרוזים וסתם הברות חלקלקות ובוטות ופוגעות בנפשי
אני אני ולא אחר
לא אוותר
על נפשי
לא אוותר
על אהבתי
לעצמי ולכל אדם אחר אשר קיים עלי אדמות יפות ופורחות באביב קיץ
סתיו או חורף אשרוד ואטייל
ויום אחד
אפסיק |
