"בוקר... בוקר!! בוקר!!! עט!!! איפה?! אוקיי מצאתי... הכול
במקום עכשיו רק לזכור... נו!! טוב, טוב תעצום עיניים ותחשוב מה
היה... אוקיי הייתה שם כוסית עם שני ראשים, ו... ו... שכבתי
איתה... ו... היה שם גם חד קרן שחור עם קרן מבריקה... אוקיי עד
עתה סופר-גלו יכול לסדר הכול..."

טוב, זה קשה לעקוב אחרי החלומות שהיו לך בלילה. אתה מתעורר
בבוקר אחרי אחלה לילה של חלומות ו... נאדה! פיסות פאזל
מתת-מודע מתרוצצות בראש כשקורי השינה העקשנים עדיין מסרבים
להיפרם. אתה קודח במוחך מחפש אחר אותו אוצר גולמי נשכח שחבוי
לך במוח שנים על גבי שנים וכשאתה מצליח לזכור, אז זה כמו שאיזה
זקנה מוצאת באר נפט בחצר שלה - אתה יודע מה זה, אבל אתה ממש לא
יודע מה לעשות עם זה.

אני יודע.

תמיד כולם מדברים על דרכים לחלום חלומות צלולים,לשלוט על
החלומות - כל מיני שטויות שקשורות לעפרונות, צחצוח שיניים נגד
כיוון השעון, התעללות בבע"ח וכל מיני דברים מוזרים אחרים. אני
פשוט מגשים אותם - כל חלום אני כותב ביומן שלי שנמצא לי ליד
המיטה וכל יום אני מגשים את החלום שחלמתי בלילה בלפניו - מגניב
הא?
אני עושה את זה מאז ומעולם, אני פשוט לא מבין איך אנשים
מסוגלים לא להגשים את החלומות שלהם - חלומות נועדו להתגשם, לא
להישכח.
שמעו, לפעמים יש חלומות שממש קל להגשים - לשכב עם דוגמגישה
שחורדינית,לרצוח ראש ממשלה, דברים פשוטים יענו.
אבל לפעמים התת-מודע מתחיל להתקיל אותך ואתה צריך להשקיע קצת -
אבל... זה לא שיש לי משהו טוב יותר לעשות.
עבודה - אין, וגם כסף מי צריך?? פעם היה לי חלום שאני רוצח את
ההורים העורכי-דין שלי שהיו כל-כך קמצנים והתחתנו רק כדי
שלמשרד שלהם יהיה שם של שותף אחד - וככה הם לא יצטרכו להוציא
עוד כסף על עוד שם בכרטיסי ביקור, בשלט בכניסה, על התיבת דואר.
אז וואלה יש לי כסף ויש לי זמן אז אני מגשים חלומות - ולא כמו
איזה עוזי חיטמן אלא אני הולך על דברים בגדול.

חלמתם פעם שאתם עפים?

אני יוצא מנקודת הנחה שאתם מהנהנים בראש שלכם.
גם אני כמובן חלמתי שאני עף אבל לא סתם עף - עף לשמש.
ואם אין אני לי מי לי? הא?

הלכתי לגן חיות ליד הבית שלי איזה לילה, קפצתי מעל הגדר כמו
איזה ברוס לי ונחתי בדיוק היכן שרציתי - כלוב העופות. טענתי את
המסור החשמלי ואחרי 10 דקות של אדרנלין וגינון היו לי מספיק
כנפיים בשביל לפתוח מסעדה אבל זה חלום אחר ולא לעכשיו. קניתי
איזה כמה קילו של דבק חם והדבקתי את הכנפיים אחת לשנייה כדי
שיתאימו לי. עוד כמה קילו של דבק הלכו בשביל להדביק אותם לגב
שלי - אם אתם רוצים אני יראה לכם, יש לי עדיין סימנים כאלה
שנראים קצת כמו תנינים - אני פאקין פרסומת של לאקוסט. קניתי
כרטיס טיסה לגרנד-פאקין-קניון, עמדתי על הקצה שם רק עם בוקסר
וכנפיים, הרוח הצליפה בגופי כאילו היא מתחננת שאני לא אעשה את
זה - אבל זין על הרוח.קפצתי.

נפנפתי בכנפיים שלי כמו מטורף ועפתי משם במהירות מתגברת, חציתי
את האטמוספרה, עברתי דרך החור באוזון ויצאתי לחלל.
לא ראיתי כזה מראה מדהים בחיים שלי, ואני, אני ראיתי מראות
יפים, אני יצרתי מראות יפים, אבל זה היה מעל ומעבר למצופה וללא
מצופה. והמשכתי לעוף ולרחף, עברתי ליד צלחות מעופפות,
לוויינים, לווייתני חלל וכמה בלונים של מיקי מאוס וספיידר-מן.
הגעתי לשמש, הדבק קצת התחיל לחזור למצב הצבירה הקודם שלו אבל
לא נתתי לו, אין חזק מכוח הרצון.
נחתי על השמש. אחלה מזג אוויר היה שם, טרופי כזה.
נערות קיבלו את פניי עם שרשראות פרחים וכוס בירה. הנערות האלה
היו מדהימות - שזופות, נחמדות, שופעות - ואם לא היו להן יותר
שדיים מהממוצע יש מצב הייתי עושה אותן. ישבתי שם בחופים
המוזהבים והייתי כמו מלך - שום דבר לא היה חסר לי ושירתו אותי
כמו אל. נערים עם תלתלים כסופים גלשו להם להנאתם על גלי הלבה
החמימים ותינוקות נחושת שיחקו להם בחול המסוכר. כשאמרתי להם
שאני חייב לחזור הביתה כולם התחננו שאני אשאר, ניסו לפתות אותי
בעזרת הנערה הבתולה היחידה בכפר ובסלסילת פירות יבשים אבל
אמרתי להם שאני חייב לחזור הביתה ולחלום כי חלומות חדשים
צריכים להתגשם להם כל יום חדש שעובר. עפתי משם על גלי הבריזה
הנעימים, נופפתי לשלום וחזרתי לחלום.