|
ראיתי דבר מוזר
כמובן אז הייתי קטן
מן קופסא גדולה שמנה
עם כפתורים ומנורה
וחוט ארוך ממנו צץ
ואבי בקיר אותו נעץ
לפתע אנשים בו רצים
הולכים, אוכלים ומדברים
הלכתי מסביב לראות
מאין נכנסו הדמויות
ניסיתי גם אני, ושאלתי
איך אוכל להיכנס, אך לא הבנתי
אז הסבירו והסבירו
ועד היום איני מבין
איך עוברים ה"מיקי-מאוסים"
דרך חוטים כל כך דקים
ובלי להבין איך ולמה
לצפות בטלוויזיה נעים לי גם ככה.
נכתב ב-1975
כאשר ילדיי היו עוד קטנטנים,
והטלויזיה היתה ב"חיתולים". |
|
|
התסכול הוא כמו
חבר טוב, תמיד
הוא שם כשצריך
אותו... לפעמים
גם כמו חבר זבל
חרא דרק...כי גם
אז הוא תמיד שם,
בעצם התסכול הוא
ישות עצמאית על
גבול האוטרקיה
(אם לא מעבר
לזה)
ם. ףץךן, מסתכל
ומתסכל מילה
ופרשנותה (טוב
אז לא). |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.