[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







חגי קמרט
/
גם רופאים מתים בסתיו

אז יצאתי מתוך עצמי ובאתי אל רחוב העיר. וצפופים אנשים במדרכות
והאוויר אפרורי משהו. צהוב נזרק בעלי העצים ושלכת עוברת ובאה
עם הרוח. בצד מדרכות ראיתי פעמי ילדות שהיתה לי במגפיים  קטנים
שחורים מדשדשים  בנחלי העיר החומים צהובים משהו ושכמיית גשם
אפורה, בריח גומי מהול בגשם, עם כיסים מכסה את כולי.

אשה אחת עברה שם. היה לה סל. בין זרוע לאמה החזיקה אותו, כמו
היה ילד קטן. היא חילקה עננים לכל מי שרצה. היתה טומנת ידה לסל
ומעלה חופן עננים ונותנת אותו לידו של הבא בדרכה. אהבה לחייך.
תמיד אהבה. עכשיו היה לה חיוך שונה מהרגיל. מעוות משהו.

היא מאוד כעסה על שני עלים צהובים שנחתו אל תוך סל העננים
ואני, חשבתי שאם כבר להאשים, הרי היתה צריכה להאשים את הרוח.
"מסכנה." אמרה גברת גרוס לאשתו של לוי.
זו נגשה אליה ונתנה פרח אל ידה. "תריחי" אמרה לה: "יש לו ריח
בדיוק כמו של הסתיו."

"הסתיו, תמיד הולך על בהונות של החורף. כי החורף אוהב לדרוך
בכפות רגליו על כל מה שנקרה  בדרכו. את בהונותיו השאיל פעם אחת
לסתיו ושכח לקחת אותם ממנו בחזרה."

כך היתה אומרת מחייכת ונותנת לי את חתיכת העץ הזאת שבעזרתה
מורידה את הלשון שלי ומסתכלת עמוק בלוע. היא היתה אישה יפה. כך
מכל מקום ראיתיה בעיניי ילד שבי.

עכשיו, היא מחלקת עננים בחינם. לכל מי שרוצה. זו לא עבודה קלה.
היא גם עוברת בצידי המדרכות. שם, במקום הדשדושים שלי אז שהייתי
ילד. אמא היתה אומרת לי שהיא גם אישה טובה מאוד. אני הייתי
מסתכל לה בתוך העיניים ולא מבין למה. אמא תמיד אמרה שרואים לה
את הטוב בעיניים.

הנה היא באה לקראתי. שם, מתוך צד המדרכה מקום עלי השלכת
הצהובים. היא ניגשת ואומרת לי  בקול כל כך מוכר: "תשמע ילד",
(ואני בכלל בחור גדול) "גם רופאים מתים לפעמים בסתיו". כך
אומרת, שומטת את הפרח שבידה ונופלת.

אגב, הפרח נאסף אל צידי המדרכת - מקום בו היו כמה עלים שנשרו
מן הסתיו.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
"יום הזכרון
שמח", לא מצלצל
טוב בכלל.

יעקב פופק מחפש
ברכה ליום
הזכרון.


תרומה לבמה




בבמה מאז 17/2/04 12:52
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
חגי קמרט

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה