יסמין נשר / על קצה הזמן |
כשנפתח הבקבוק,
הפקק בצד
שבור וזרוק,
תחושות נושנות
של בדידות וערגה,
השמש שוקעת
עוד מעט מלחמה,
עלה חום, יבש
מתעופף עם הרוח,
אודם על פניה של ילדה,
מרוח,
שקית בלויה
בקצה רחוב שומם,
לידו זבוב
מעופף ומזמזם,
והם הולכים לבדם
הרי אין אף אחד אחר בעולם,
והיין זורם
אדום הוא כמו דם,
כמו קצוות כוכבים
כשהירח נרדם.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|