|
איפה אתה אהובי?
בערבים הקרים יושב ומחכה לשמוע קול צחוקך, מדמיין את שפתיך
פוגשות את שפתיי ושפתיי את גופך
ידי האחת עוברת בשערך והשניה בתאום מוחלט מלטפת את גופך
הערום.
איפה אתה יקירי?
בלילות החמים נוטפי זיעה אנו בדמיוני נושם את נשמתך, קולט את
מבטך...
ואתה שותק.
התדע את דבר אהבתי אליך? |
|
|
האם הרמיזה "שלח
לחמך" היא שכאשר
הסלוגן לא מופיע
הלחם נשרף וכל
הטעם הלך לו
לאנשהו?
חנהל'ה אופה
קטנה, יש לה
קמח, מים. כל
היום היא לשה,
לשה, בצק
בידיים.
המציאות. אללי
המציאות |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.