מעיין מרגלית / קמיליה |
קמיליה מלכלכת את ידיה
בעיסת חלומות ירוקים.
מבטה ממיס
זיכרונות דועכים.
ואפה מחפש את
רוחות התקווה שאבדה.
טועמת פיגרי עצב
ובדידות.
וקולה מחריש את
אוזניי
לאמור:
"את מה שהינך".
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|