|
אני זוכר את הימים
שבחורות על עקבים
היו לבושות שמלות מלמלה
והיינו נוסעים אני ואת
בקונורטיבל האדומה שלי
את היית מעבירה תחנות ברדיו
ואני יד אחת על ברכך
נוהג אותנו לחוף הים
כשהשמש נוגעת באופק
והגלים מתנפצים אליה
אוחזים יד ביד
פרי קומו שר
"ואני אוהב אותך כל כך"
ואז כמעט נשקתי לך
עדיין נושא סימן של
ליפסטיק אדום
על לחיי. |
|
|
"לא אני לא אשלח
סלוגן, נשבר
הזין"
וד"ר מישה רוזנר
מוסיף:
"לא אל תחתום
בשמי, נו
באמת..." |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.