בועת סבון,
ואני בתוכה
עפה למחוזות נידחים
ושם אני רואה

כאב... בתוככי הנפש הגלומה,
כאוצרי טבע
עלומים,
ילדים בוכים, נשמות אבודות,
ייאוש החולי, וסבל האנושות.

בועת סבון שקופה
שאיני אל עולם ורוד
שם אין מכאוב...


בועת סבון אולי תתפוצצי כבר?
שחרריני מעול הכאב
שרובץ על גבי,
התנתקי ממחוזות נפשי
והותירי אותי
במציאותי שלי...

בועת סבון שקופה
שאיני אל עולם ורוד
שם אין מכאוב...

אני מסתובבת בבועה
מתגלגלת כמו עובר,
הגיע הזמן לצאת לעולם
לפוצץ את הבועה.