דן כהן נחמיה / לבושת שחורים |
חוסמת בליבה את האור
הלילה אפוף כוכבים
אבל לה אין אפילו כוכב
אחד...
לבושה הכל בשחורים
מתייפחת בקיטועים
ואף אחד לא שומע
אותה בוכה כאילו
אינה נראית
יושבת לבד ושמלתה
השחורה מפוזרת על
הדשא הרך, נמעך,
נרטב מדמעותיה
ספוג במלח
יושבת היא לבושת שחורים
מבכה את בדידותה בדמעות
מחולקות לקיטועים
יושבת ושמלתה רטובה
מביטה אל הלוח הלבן
הכתובת עליה מטושטשת
מהדמעות, אבל בתוך ליבה
יודעת היא שהלוח הזה שלה
וגם זמנה הגיע.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|