אז לפני שתשאלו למה אני בכלל מעלה את הדבר הזה לבמה, דבר שנראה כמו רישום
בינוני באיכותו, תרשו לי להסביר.

זה לא בדיוק רישום.

זה התחיל בתור רישום, אבל רישום שנעשה עם עפרונות מיוחדים על אבן גיר שטוחה.
הרישום עבר תהליך כימי שהטביע אותו באבן, בצורה שאפשר אחר כך לכסות בשכבה דקה
של דיו ולהדפיס עותקים כאוות נפשו של האמן.  

למעשה, מה שאתם רואים הודפס בשישה עותקים זהים, מאותה אבן.
וזאת תורת הליתוגרפיה על קצה המלגזה.

אפשר באותה צורה להעביר שכפול ממכונת צילום לאבן, ולעשות קצת אומנות.  פעם ככה
היו עושים עותקים של דברים, במיוחד תמונות לספרים.

כיום אין לתהליך שום תועלת מסחרית, ומוצא שימוש רק באומנות.
אותי זה די הגניב, אולי אתכם לא...מילא.