New Stage - Go To Main Page

וול דן
/
בעורקים

הוא לא הצליח להירדם. הוא באמת ניסה. אבל הוא חשב רק עליה, הוא
לא יכל להוציא אותה מהראש שלו. מאז אותו לילה הוא לא הוציא
אותה מהראש שלו, הוא לא ידע אם זו הרגשה של כאב או אולי פספוס.
הוא גם כל כך התגעגע אליה. כל הלילה הוא רק חושב על שדיה
הענוגים, מריח את הריח שלה, רואה אותה בחלומות הכי רטובים-
ונזכר באותו לילה. בלילה ההוא היה קשה להאט את הקצב- הוא שמע
את דפיקות הלב שלה, ובכל זאת הוא ניסה לעצור את עצמו- הוא לא
רצה להכאיב לה. הוא ידע שהמצוקה שלה גדולה מידי הוא ידע שהיא
פוחדת...
הוא באמת רצה להיות עדין איתה. הרי היא כל כך רכה וענוגה,
הבחורה שהוא הכי אוהב מאז ומתמיד. היא אמנם תמיד אמרה שהם
ידידים. אבל באותו לילה הוא ידע מה היא משדרת לו. היא היתה כל
כך חמה ורטובה. היא היתה מעלפת. נטף ממנה ריח של ייחום. הוא
ידע שכל מה שהיא רוצה זה אותו. אז מה אם היא שתתה קצת
אלכוהול...
זה התחיל כמו סתם ערב בין ידידים. בהתחלה הכל קרה לאט, ההורים
שלה לא היו בבית, והם סתם לקחו סרט בוידאו והתחילו לשתות. כוס
אחרי כוס. הדברים התחילו לאט להתחמם. מסג'ים נעימים בגב, ביד,
ברגליים... הוא ידע את כל הסודות שלה. גם את הסוד האפל שלה
מגיל 16, ולכן הוא ידע שהיא לא באמת מוכנה לקבל אותו לתוכה. לא
הלילה. אבל הוא לא יכל לשלוט בעצמו יותר, היא הטריפה אותו- כל
כך חושנית. כל כך יפה. כל כך חלקה. הוא אהב אותה כמו שלא אהב
אף אישה מעולם.
היא אמרה לו "תעשה לי נעים.." והוא ראה את זה כאישור להמשיך.
והוא המשיך. והכל נעשה מהיר- בקצב של טירוף ! הכל היה כל כך
חושני. הוא מלקק ומנשק אותה בטירוף כמו חיה. תוך כדי הוא חושב
לעצמו: "אז מה אם היא שתתה? אז מה אם היא לא מודעת למה שהיא
עושה?" וזה העצים את הטירוף שלו עוד יותר..
לאט אך גם מהר, הוא מנשק את הצוואר שלה, הוא לא יכול להפסיק את
זה. הוא מסניף אותה, הריח שלה יורד לאט לאט במורד בגוף שלו,
מהאף אל החזה, וזה לא מספיק לו. הוא רוצה אותה כל כך. הוא לא
יכול להפסיק. הוא מנשק את אוזניה הקטנות, עובר לצוואר... אוי,
זה שורף כבר מרוב תשוקה. זה כמו סרט. הוא ממשיך לנשק אותה על
הלחיים ומרגיש את עיגולי הזיעה הקרה שנוטפת מהמצח שלה. ואז הוא
מגיע אל השפה העליונה, הפה שלה, כל כך נחשק, כל כך אמיתי.
שפתיהם מתחברות אחת לשניה. העיניים שלה עצומות בחוזקה מכוונת.
הוא מנשק אותה בטירוף חושים.
לפתע היא פותחת את עיניה. כאילו בבהלה.
הוא נרתע.
ואז לפתע עולה תמונה בראשו: "היא נסגרת. וצועקת עליו:
לאאאאאאאאאאאאאאאאאא", הוא נזכר שוב במה שהיא סיפרה לו שקרה לה
שהיתה קטנה.
"...זה היה לילה חשוך, אבא שלי לקח אותי לחוף הים כי רבתי עם
אמא שלי והוא לא רצה שהיא תתרגז כי היא אישה חולה מאוד. אז
הלכנו ברגל לחוף ודיברנו ודיברנו, ולא שמנו לב איך הזמן עבר.
התישבנו על החול. אני נישכבתי אחורה, וגם אבא שלי הניח את ראשו
על החול. התחלנו לספור כוכבים. הוא הושיט את ידו לתוך הכיס שלו
וענה לפלאפון (שהיה ברטט) הסתכלתי עליו. הוא נהיה לבן כמו רוח
רפאים. הוא קם והתחיל לרוץ. לא ידעתי מה לעשות עם עצמי. צעקתי
לו: 'אבא!!! אבא!!!' והוא רק התרחק בצללים. לא ידעתי מה לעשות
עם עצמי אז פשוט התחלתי ללכת לכיוון הבית.
פתאום, הרגשתי מכה בראש. נפלתי על החול. יורד לי דם על המצח.
ניסיתי להסתכל אחורה, ניסיתי לראות מה קורה לי. רציתי להסתובב!
אבל לא יכולתי לזוז. ופתאום לוחש לי איזה קול מאחורי האוזן:
'אם תזוזי, אני הורג אותך'. לא זזתי. דממה. ואז, שמעתי את הקול
הזה שמאחורי מתחיל להתנשף ולזוז. לפני שהתחלתי להבין מה קורה
הוא משך לי את החולצה והחזייה והוריד לי את המכנסיים. וגם את
התחתונים. ואני מנסה לדבר, מנסה לצעוק, מנסה לקום. כלום! לא
יוצא לי קול! אני קפואה במקום, לא מצליחה לזוז. הוא חדר אלי.
הוא אנס אותי. ואני קרח- לא זזה.   קפואה במקום."
וכשעיניה פקוחות היא לוחשת לו: "כן" ועוצמת בחזרה את עיניה.
הוא ממשיך לנשק אותה בלהט. הוא מרגיש את החום שעולה מגופה
הרוטט.


הוא כבר כמעט עירום. והיא נותנת לו להפשיט אותה.
הופכת אותו.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 16/2/04 16:57
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
וול דן

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה