אחזי בקירות האלו חזק, שלא יינטו.
הפכי עצמך לעמוד תומך, לאבן בטון יצוקה עמוק
עמוק באדמה.
סגרי את הפתחים ואת כל השערים כי
יש אחרים שרוצים להידפק על דלתותייך ולבקש
את מראה פנייך.
הרעם חותך את השמיים, כמו
מבתר אתו לשניים. הרוח שוכבת ומחבקת
נושפת ובועטת על החלונות. סומק עולה על לחייך
מחום ביתך המוגף.
יש שריקה פולשנית בחדרי הבתים
כה חמקמקה, מתקרבת, ואופס בורחת.
מסתערת את לבדייך על הפתחים
חוזרת על הפתחים וסוגרת אחרים.
מנסה לתפוס את הרוח בידיך, ההיא שמדלפקת על שערייך.
הבריחים לא חזקים דיים לעמוד בפני הסופות המשתנות,
חותכות את המרחב האינטימי שלך.
אחזי בשברים הללו חזק, שלא יחתכו.
הפכי עצמך לנוסטלגיה מפוארת, לפסל דומם חי לא
חי.