בחדר הסגלגל התווים מקפצים מקיר לקיר
ועולה בי תחושה משונה של סרט זר.
כשטיפות השמש יפגעו בך, זה יזכיר
איך לפני שחשבנו על ההווה כבר תכננו את מחר.

אבל למה להכנס לסוגיות שכאלו, אם כבר את פה
ושנינו שותים את המיטה, שוכבים על כוס תה.
תחייכי יקירה, תני לסימפטיה לבוא
לא צריך להציץ החוצה בשביל לדעת שהלילה מחכה.


כשנגדל נבין, כמו כולם, מה טוב ומה פחות.
בינתיים יש לנו את הבחירה, אבל לא את היכולת לטעות.


סיפרת לי פעם, מזמן, על איך נהגת להרדם לאור נרות
איך זה הקנה לך את כל השלווה שהיית צריכה בשביל להרדם.
עכשיו את שיכורה וזקנה מבפנים, מבחוץ את מלכת הפיות.
הנרות כבו, ואת שוכבת שעות, עירומה, וחושבת על דברים שאני מכיר
מקרוב.

אם הייתי פה היה לך יותר קל, אבל כבר חושך.