דמעות שקופות אף אחד אחר לא יכול לראות או להרגיש...
אני בוכה מפלים של דמעות שקופות,
שקופות כמו הרוח המלטפת שמרגיעה את עורי
בעודי רועד מן הקור העז אותו את מפגינה בכל פעם שמבטך פוגש
במבטי.
הדמעות קופאות לקרח ומתנפצות על הרצפה,
אוחזות בתוכן תמונות מושלמות שלך,
תמונות אשר נשמרות בעליית גג מאובקת בין תאי מוחי חסרי הנחת.
את גורמת לדמעות הקפואות לחלחל עמוק אל תוך רצפת ליבי,
אשר גועשת וזועקת לשלווה ורוגע
כל דמעה מחלישה את אש האיבר הפועם עד אשר ישאר רק עשן.
לך יהיה העשן,
ולי יהיו הדמעות השקופות,
תמונות מושלמות מנופצות לרסיסים. |