זה לאו דווקא כי אבא עזב כשהייתי קטנה
או כי הכניסו לי את היד הרבה פעמים מתחת לשמלה
זה לא שהתעוותה לי התפיסה,
או שמעולם לא ידעתי קרבה
זו גם לא הדרך האידיאלית שלי למצוא אהבה.

לא תמיד הייתי בודדה, גם אם לפעמים אני בוכה בלי סיבה.

אז כשאת יורדת לו, למה את מתכוונת?

אולי את סתם זולה... משתוקקת לריגושים על חשבון הבדידות,

וזה קצת עצוב לדעת שכמו מוזיקה טובה, הכוכבים בשמיים,
כולם כבר מתו מזמן.

הדבר הכי קרוב שאליו אני אגיע,
קצת עצוב- לחשוף ולהפשיט לב של ילדה לאור יום ובכל זאת להתעלס
בחשיכה.

ממשיכה לדבר על עצמה בגוף שלישי.
והכל כל כך סימבולי לאחרונה...