את אומרת
אתה כותב יותר מדי
ואחר כך לוקחת את התיק
ויורדת לרחוב
מנהטן רחוקה
למרות שחשבנו שהיא כאן
אין הרבה מה להסתיר
אז נשארנו לבד בינתיים
עד שיבוא הסתיו
מנהטן, את קוראת
וחוזרת חזרה
אני שותה בערב
ויוצא להסתובב
עד שהכול מסביב
נראה כמו סרט מהיר
ולנו אין שום קשר
למה שהולך פה
הכול הולך
לאלף עזאזל
כמו נשורת
נופל עלינו
ואת רק אומרת
תפסיק לכתוב כל דבר
אז אני מדליק רדיו
שומע פיגוע בירושלים
ונכנס לכוננות של עצב וכעס
וחוזר אלייך
מהופנט
הו מנהטן
ואת לוחשת לי
בוא ניסע עכשיו למנהטן
ברקע כבר דלקו כוכבים
כמו מישהו כיוון אותם לשעה מסוימת
ואין לשעות שלנו
שום הגדרות
היינו שניים בעולם
עכשיו
יש סביבנו
מיליוני אנשים
לקחנו מונית באמצע לילה
ישר לפריז
ומשם למנהטן
היינו שניים
עכשיו אנחנו מיליונים
מחפשים
מקלט מכול ההמולה
את אומרת תפסיק לכתוב
ואני על כוס קפה ראשון
סוגר עוד סיפור אהבה
לא יודע מי הגיבור
ומי זו את
עכשיו מנהטן
תל אביב מבקשת סליחה
סרטים זרים, כוסות שתייה על הרצפה
וכלבים משוטטים ברחובות
אני מבקש לאהוב אותך עוד פעם
עד שהכול יעלם
החשכה
ממשיכה לסמן
את הזמן
רק שנינו
נעים בלי צורה
כוכבים נופלים
אנשים זרים מביטים
ועל חלון הראווה
כתוב
תל אביב-מנהטן
מישהו היה כאן לפנינו.