נכתוב על אלמנטים של הפסקות, בקשה להפסקות.
להפסיק, לסיים, לגמור, בקיצור - לעשות די.
די.
די לרגשות.
די למחשבות האלה.
די, היא יפה ככה, והיא יפה ככה.
די לכתיבה המשוחררת של ימי הביניים די.
די לכתיבת הדחק, אלוהים די.
די לתגובות המביכות, ברצון כולם שזה ייגמר, אבל תגובה בעיקרה
ביקורת, וביקורת צריכה להיות בונה.
לא שלילית.
די לרגשנות.
די לבטא כאב בשירים.
די לבטא כאב של אהבה.
די לבטא כאב התאבדות.

כדאי לבטא בחירה.
כדאי לבטא ברירה.

כדאי להגיד שחזרת אתמול בלילה וזיינת אותי עד כלות נשמתי,
מאשר לומר שלא באת בכלל והשארת אותי לבדי.
כדאי לספר שעשינו שלישיה מטורפת אתמול בלילה את, אני והשכנה
הכוסית, מאשר לספר שכשהיינו שם טבענו באהבה בלתי נלאית.
כדאי בכלל לספר שזיינת לי את הצורה מאשר שעשיתי ביד, לבדי
בחדרי, בודדה.

כדאי להגיד ששיספתי את גרונו לאחר שהכעיס אותי, מאשר שהייתי
יצור מקבל וחיובי, ושלחתי לו אנרגיות חיוביות, אור ואהבה.
למען השירה כמובן.
כדאי להגיד שפירקתי עצבים ושברתי עשרים מחשבים, מאשר שהתחברתי
לעצמי וביקשתי גדולה.
מדיטציה היא למי שמצליח, למי שלומד.

די לספר על צבעים שראית, כשהיא כבר לא הייתה.
די לשלב את הים, השמיים, השמש והירח בכל סיפור אהבה.
די לשירת החשק. היא אינה אילה או צביה, וגם לא נמרה.

כן, עשו אקרוסתיכון של שנאה.
כדאי להראות את הצד הכועס והילדותי.

כן לפמיניזם, כן לשוביניזם.
כן לעממיות, כן לפשטות.