לקחת אותי כמו אמא מאמצת, תחת כנפך, כשאמי הביולוגית פלטה אותי
אפילו מרחובותיה. נתת לי מקום להסתתר בו, ברחובותייך הסואנים
וההומים שבהם אתה כל אחד ואף אחד, כשברחובות השקטים של עיר
מגוריי הזקנים מביטים בך במבטי נאצה, מגנים את נעוריך והצעירים
מביטים בך במבטי נאצה, לא יודעים אפילו מדוע הם נצים כלפיך,
פשוט נסחפים עם מה שהם רואים מסביב.
בין אם זה ללכת לאלנבי דרך העלייה, לנדוד לכל אורכו, מתחילים
מחנויות סיטונאות של תבלינים, בגדים, פרקטים - שוק של רחוב, אל
הבגדים השיקים אבל הלא-כל-כך-יקרים, לסטייל של שינקין, לפאבים
ששמה, ממש בעיקול שממנו כבר רואים את הים.
והים...
יש חופים יותר יפים, זה נכון, אבל מעודי לא נתקלתי בחוף שגרם
לי לחייך כמו החוף המזוהם שלך, מלא מדוזות וזפת, אבל בלילה,
כשלא רואים את כל אלה ואפשר ממש להאמין שהסלעים השחורים
בקרקעית הם מפלצות הים והירח מכסיף את הגלים השחורים ומתנפצים
ברכות מוקצפת על החוף - זה כמו ההבדל בין כוסית לסקסית. כוסית
זאת אחת שאתה לא מכיר, סקסית זאת אחת שהאופי שלה נותן לה סקס
אפיל שאפילו לנעמי קמפבל אין. אז זה החוף שלך. סקסי. החופים
האחרים אולי כוסים יותר, אבל לך, לחוף שלך, יש אישיות.
לפני הצבא, לא היה יום שבו לא נסעתי או חזרתי או נסעתי שוב
אלייך. לא היה לי מה לחפש עם כור-מחצבתי כביכול, אז באתי
אלייך. לשוטט, לשתות, לרקוד, לשמוע, לדבר, לבקר, לראות. הכל יש
בך. נתת לי אנונימיות, ואז נתת לי שם חדש, שם שלך ופתאום היחס
אחר, האנשים אחרים, הכל מחוייך יותר ואפילו הזקנים, שעדיין
נועצים מבטיהם בנעורים, נראים פחות חמוצי-סבר.

עכשיו צבא. נשלחתי לי מטעם המדינה לגור עם אחייניתה של עיר
מגוריי ואני מנסה להבין את זה, ללמוד איך להפוך אותה אלייך או
לפחות אם לא לגמרי אז מבחינת היחס. וזה לא עוזר. את נותרת
בעמקי מחשבתי, ממש כאן, ממול לעיניים, כי זה כל מה שאני רואה.

אבל את, כמו אם שילדה ברח מהבית, כמו מאהבת נטושה, לא מוכנה
לקבלני שוב אל חיקך, תחת כנפך, כל אימת שאני שוב באיזור המרכז.
את מפנה אליי כתף, מונעת לי פניות שמאלה, עושה פקקים, תוקעת לי
את האוטו ומפוצצת לי את המועדונים.
חבקיני שוב אהובה, כי לא נטשתי אותך. שוב אשוב אלייך כשיבוא
זמני, את חייבת להבין, יש דברים שאנחנו לא עושים למען עצמנו,
אלא עושים למען הבית, הרחוב, העיר וגם המדינה. הרי גם אותך
אשרת בכך שתקעו אותי כה רחוק ממך. ובינתיים, העלי חיוך על
שפתייך, פרחים בערוגותייך ופניות שמאלה בין חמוקייך ותאהביני
שוב.