כשאהיה גס ואנבל פי
אטלפן אלייך
ותוכלי לשטוף כפות רגליי
מזוהמת הרחוב.
תמשחי אותי בבושם צבעוני
נטייל יחד ותוכלי
להשוויץ במצבור העצמות
שאספת לעצמך
תוכלי אפילו לפרק ממני חלק
או הכל
תכניסי היכן שחסר לך
או תתני למי ש
תשאירי לי את העור
לפחות אפידרמיס
כדי שאוכל להתקיים.
תגלשי על מזחלת סחוסים ומינרלים
לארץ השלג הרחוקה שלך
וכבלילה חסרת צורה
אזדחל לחלומותיי
שם מגשים ועף ונמצא אותך כולי
נבנה ממך לשלד
שואף אותך, לידך
נועז.
זיעת העור
נטפה בי
חם
קר
שריר פועם לאט
דופק
עורג לאז
עז.